בלוג

למעשה, אפילו לא חשבתי לכתוב בלוג שוב, כי יש לי כל כך מעט זמן פנוי. אחר כך קניתי עדשה חדשה (זה קרה בעבר, אבל הפעם היא מיוחדת), ששינתה לחלוטין את הרגשות שלי. אני יודע, חפץ לא יכול להביא שמחה. או שזה? אחרי הכל, החפץ הזה הוא חלק מיצירת זיכרונות. זה מעורר השראה. שוב, הרגשתי את אותן רגשות כמו כשהתחלתי לצלם. אני משתוקק שוב להתנסות, לקבל שוב איזו תחושת הצלחה, כי בואו נודה בזה, למרבה הצער, זה נתון לעתים רחוקות בימי חול פשוטים.

עכשיו אני ובעלי מתכננים ביחד, אנחנו מניעים אחד את השני (הוא גם מחויב לפעילות יצירתית, שאני מקווה שנראה בקרוב) ומכאן הגיע הרעיון לפתוח את הבלוג שוב, אבל קצת יותר ברצינות מאשר לפני. יש לי קריטריונים לעצמי. למשל, אני לא יכול להשתמש בתמונות טלפון (או רק בתמונות יפות במיוחד). במשך שנתיים צילמתי כמעט אך ורק עם הטלפון שלי. היה לי כאב פיזי כשהייתי צריך להוציא את המצלמה וזה מופיע בתמונות שצילמתי. כלומר, אני רואה את זה. ברור שגם אתה, אם אתה עוקב אחרי בכל פלטפורמת מדיה חברתית. אולם כעת, החלטתי להסתובב ב-180 מעלות ולהסתכל על הפעולות הללו כאל טיפול. החלטתי שאני חייב להסתכל על העולם החיצון בעין קצת אחרת, כי זה לא מוביל אותי לשום מקום להתעכב כל הזמן על הבעיות של הפלנטה והעתיד שלנו. תנו לגורמים הנזקים לעשות זאת, אני מוציא את עצמי בזאת מהעניין.

למצוא ולחוות את הדרך והקסם שלי היא המשימה שלי.