נפגשנו כאן באוסטריה, למרות שזה יכול היה לקרות גם בהונגריה. אני יכול לומר בביטחון שפטריק הוא אחד האנשים הכי נחמדים שהחיים זרקו לדרכנו (הם נהגו לומר את זה גם על אנשים נחמדים, נכון?). יש לו נשמה נפלאה, ומי שמכיר אותו מודע לכך לחלוטין. אם נסתכל על המקצוע שלה, היא מספרה, אבל אני לא חושב שהייתי מסווג אותה לפי זה, אני מעדיף לקרוא לה רוח חופשית.
העניין הוא שהיינו מצלמים בשבת, אבל מאז שהזמן עבר מהר (זה תמיד קורה בחברה טובה) וגם רצינו למלא את חובותינו הראשונות של שמירת חתולים בצורה מקסימלית (עכשיו אנחנו בעמדה של סנדק פיות ), הלכנו למסעדה הודית לאכול במקום, כי בעלי כבר התחיל להפוך לבאניה היסטרית מרוב רעב. אז, צילמנו רק כמה תמונות מבחן כדי שנדע למה לצפות בעתיד. לבחור הזה יש מקצועיות מדהימה שעוברת לו בעורקים, אני נדהם ברצינות.
הפוסט הזה עוסק בו עכשיו, אני מקווה שהוא לא כועס כי לא הזכרתי לו את זה. אתה יכול לנחש…
אגב, השבועות הקרובים שלנו כבר מתוכננים, אז אנחנו עובדים במלוא הכוח. אין רגיעה! סוף סוף יש על מה לפצות.
בקרוב אחזור עם נושאים מרגשים...
ואז צמד התמונות ש(איזו מילה מטופשת זאת?) צולמו בזלצבורג בשבת בתנועת שעות העומס הכי גדולה, בחום, תוך כדי עומס...
תודה פטריק, אנחנו אוהבים אותך וגם אני אוהב את הפוני שלי!
