בלוג

הסיפור מתחיל בזה שכבר הרבה זמן לא התחשק לי לצלם. או לפעמים זה, לפעמים זה לא, אבל זה לא הדבר האמיתי. זה לא כמו פעם. ואז אדרי אמר שהוא לא חושב שיש לי אתגרים במה שאני עושה או לא, ובגלל זה אני טמבל. וכמה שהוא צדק! התחלתי לראות את עצמי, למה אני מגיב. אחר כך צפינו בסרט עלובי הדברים (Yorgos Lanthimos) ופשוט לא הצלחתי להתאושש. תמיד אהבתי את הסרטים של הבמאי הזה, אבל עכשיו הוא פשוט הפנט אותי. הכל היה קסום בעיני! התפאורה, התלבושות, השחקנים! סוף סוף יש לי משהו להשתמש במילה גאון! אבל הנקודה היא: העדשות. משתמש בצורה מופתית בעדשת עין הדג, נדיר לראות בעולם הזה. בדרך כלל זה המקום שבו אנשים נתקעים, שזה עץ על הפלנטה או משהו. האדם שקנינו אותו ממנו עשה את אותו הדבר, אז בסופו של דבר קיבלתי יצירה חדשה ונפלאה, לא זולה, אבל לפחות לא היפרונטילתי לגבי המחיר. אז עכשיו התחלתי להתנסות בשני דברים. האחת היא העדשה הנ"ל. השני...וכאן מגיע המלאכותי או הטבעי בכותרת...מה עוד: אור. עכשיו יש לי אורות ואפילו פלאש, שתמיד הזילתי עליהם ריר. לכן תמיד כדאי לברר את המקומות הטובים ביותר, לא מהצילומים הגדולים של קבוצות DSLR, כי אפשר בקלות לחשוב שהכל בצילום הוא חרא. זה נכון לכל דבר בכל מקרה. ולא, אני לא סנוב, אני לא קנאי. יגידו אותו דבר בבית הספר. נסה, תרגל, זכור זאת אפילו בחלומות שלך! חזרתי ליסודות עכשיו. יש לי מזל כי כבר יש לי את עמוד השדרה של התהליך, אני רק צריך להחזיר את הזיכרונות. אגב, מי שאומר שבית ספר הוא טיפש: זה לא! תולדות האמנות, תולדות הצילום, יסודות טכניים, כל אלה הכרחיים ותוכלו לפתח את עצמכם הלאה מכאן. ובכן, אם אתה לא רוצה ללכת לאמנות, אז קבוצת DSLR תהיה טובה. אתה תאבד שם עניין בכל דבר לנצח. קראתי הרבה על השכלה גבוהה. יש אמנים שנשבעים בזה ויש כאלה שלא (לאחרון יש סגנון משלו, את האחרים אני מזהה לפי היכן הם סיימו).