אני לא מסגיר סוד גדול כשאני אומר: אני אוהב את חג המולד! אבל עוד יותר התקופה שלפניה, הבאה אחרי ליל כל הקדושים. אנחנו לאט לאט מתכוננים לחג הזה. כל שנה, עם עוד ועוד אביזרים ועוד ועוד סבלנות ככל שחולפות השנים. למה שנמהר? הרי העיקר להרגיע, לחיות את הרגעים הקטנים והיפים, לשים לב אחד לשני ולתרגל סבלנות. אני בעצם כותב את זה בשביל עצמי, נכון?
העונה המפחידה, שסגרנו בלונה פארק ב-31 באוקטובר, חלפה. זו הייתה חוויה פנומנלית, במיוחד לשרוד את מלון האימה. זה לא היה אפשרי להקליט, לא הייתי יכול. זו הייתה חוויה נורא מזעזעת עבורי (נניח שיש לי רכבת רפאים חלקה - בואו נקרא לזה, היא גם מעוררת פחד מתחילת המאה ה-19, אז מה אני יכול לומר על סט דמוי סרט אימה מציאותי לחלוטין, עם מציאותי לא פחות דמויות, בחושך, עם צלילים מפחידים (אגב, הצלילים יכולים להיות גם כדי להשיג את ההשפעות הכי גסות, בוא נחשוב על המנצ'יז-חחח)? אז ה-1 בנובמבר כבר התחיל ברוגע מוחלט, ומהשנייה שאנחנו כבר מזמזמים ברוח חג המולד...
כמובן שעדיין סתיו, ונורא חם, שזה בכלל לא נורמלי באמצע העונה ובסוף, אבל בכל מקרה, זה נושא אחר (שאני כרגע אוגר לו כוחות - כלומר, הנושא).
בואו נחזור אחורה. הסתיו בפתח, החורף מתקרב, מחשבות ועלי שלכת על האספלט מסתחררים. אני אוהב את זה. אני מדליקה את התנור יותר ויותר, מופיעים עוד ועוד תבלינים ריחניים ואני לגמרי מכור לדלעת. בילדותי שנאתי אפילו את הריח שלו. עַכשָׁיו? היי! בעצם, גם אני שנאתי קינמון, וכל מה שלא היה בננות, קקאו ובצק עלים. כמה יפה הייתי אם בילדותי אוכל ירקות, פירות ותבלינים נפלאים ושתה מים... איכשהו חשבתי אז שמים נוגסים, סירופ ביתי מלא בחרקים, ופירות וירקות תולעים ומלוכלכים , אי אפשר לשטוף אותם וממילא הם טעימים נורא! בכל מקרה, עכשיו הם מחזיקים את זה קצת ביחד. אה, ושוב ירדתי מהמסלול, כי עכשיו אני כותב על התקופה הכי יפה בשנה, לא על ימי הביניים, כשהייתי ילד....
זו כבר מסורת כאן שאם נשוטט לאיזה מקום נפלא לפני חג המולד, שבו אפשר לקנות קישוטים יפים או אביזר וינטג' כלשהו, אז אנחנו לוקחים אחד (או שניים) הביתה, אז המלאי של השנה כבר אסוף, מאז שהיינו ב- בבית לשבועיים, אז "לצערי" שוטטנו לחנויות קסמים לא מעט פעמים. האובססיה שלי היא אווירת חג המולד השלווה ואני אוהב שאדריאן הוא שותף אמיתי לזה. הוא שר שירי חג המולד, הוא זה שדורך לדלת כדי להכניס אותנו פה ושם כדי לספוג את האווירה החגיגית, הוא לא מפסיק לראות סרטים בכלל, החתול שלנו גם הכי אוהב ג'אז של חג המולד לישון... האם אנחנו לגמרי משוגעים? אולי, אבל זה נחמד לנו.
כפי שמראות התמונות, אנחנו מאוזנים לחלוטין. אנחנו שותים יין, אוכלים ערמונים קלויים וצופים בסרטי סנטה. אנחנו נהנים ממימו, קפה אגוזי הלוז סוף סוף זמין, מה שגם נותן לנו הרגשה טובה. זה מדהים שאנחנו יכולים לראות את האור גם בימי חול אפורים, במיוחד אם יש לו גוון חם, כי אני לא אוהב אור לד קר. האם מישהו אחר שם לב שכמעט בלתי אפשרי לקנות אורות רגילים? הנורות הרבות המהבהבות, החורקות והקרות הללו מפחידות. חרפת חג המולד! בבקשה אל תיקח אותי יותר מדי ברצינות כשאני כותב דברים כאלה! נניח, אם יש לך ברירה, קח הביתה את מחרוזת הנורות היפה ביותר והיכנס לביתך עם האני היפה יותר שלך, במיוחד אם הן מחכות לך בבית...
